Cores

עיוורון צבעים
עיוורון צבעים הוא הפרעה תפקודית שכיחה. רוב עיוורי הצבעים נולדו עם הליקוי, אך יש גם מי שלקו בעיוורון צבעים במהלך חייהם. מרבית עיוורי הצבעים, בעיקר בצורות הקלות, לא נתקלים כלל בבעיות תפקודיות, בעיקר אם מדובר בעיוורון צבעים מולד. עם זאת, לעיוורון צבעים עלולות להיות השלכות מעשיות בחיי היומיום.
מחקרים הראו כי 20 עד 33 אחוזים מהמבוגרים עם ראיית צבעים חריגה אינם מודעים כי יש להם ליקוי. כאשר נשאלו שאלות מכוונות, הודו כרבע מהנבדקים שיש להם בעיות בזיהוי צבעים במקום עבודתם. רק שבעה אחוזים מהנבדקים עם לקות קלה אמרו כי אין להם שום בעיה עם צבעים בשגרת היומיום.

במחקר אחר דווח על מטופלים שלא היו מודעים למצבם קודם לכן: 50 אחוז מהנבדקים לא האמינו או דחו את העובדה שיש להם בעיה עם ראיית צבעים ואילו במחצית השנייה של המדגם, המטופלים קיבלו את מצבם וציינו שאכן יש להם בעיות עם ראיית צבעים. החוקר דיווח ש-44 אחוזים מהמשתתפים במחקר הפגינו בשלב ראשון הכחשה, שהתבטאה בטווח רחב של תגובות: מחוסר אמון בבחינות עצמן ועד לחוסר רצון להסכים שהלקות, באם קיימת בכלל, יכולה להשפיע על חיי היומיום שלהם.
עיוורון צבעים יכול להיות בדרגת פגיעה קלה ביותר ועד מלאה. שכיחותו בקרב גברים גבוהה יותר בהשוואה לנשים: שמונה עד עשרה אחוזים לעומת כחצי אחוז.
מהן הסיבות לעיוורון צבעים?
עיוורון צבעים מלידה יכול לנבוע משני גורמים:

1. ירידה בצפיפות של הפיגמנט הרגיש לאור של תאים קולטי צבע בעין.

2. אובדן של סוג מסוים של תאים אלה או הפרעה בתהליכי ההולכה שלהם.

עיוורון צבעים נרכש נובע מצורות שונות של נזק למערכת הראייה, כלומר מהקולטנים (photoreceptors) למערכת העצבים המרכזית.
לאבחנות אלו יש חשיבות לגבי יכולת ראיית הצבעים: המיון והאבחון של ראיית צבעים לקויה נשען על התאורים הפיזיולוגיים הנ"ל. ליקוי של אדום-ירוק, שכיח בדרך כלל בקרב גברים ועובר בתורשה דרך האם (X-linked). עם זאת, ללקויות צבעים לא בהכרח קיים פגם בגן אחד - עיוורון צבעים מסוג כחול-צהוב, הנדיר מאוד על בסיס תורשתי, אך קיים במחלות נרכשות.
כיצד אנו רואים צבעים?
רשתית העין מכילה שני סוגים של תאים הרגישים לאור, תאי הקנים rods הפעילים באור נמוך, ותאי המדוכים cones הפעילים בתנאי אור רגיל ואחראים על קליטת הצבעים. קליטת הצבעים היא תגובה לאנרגיה